גולדברג דוד

גולדברג דוד

שם חטיבה

גולדברג דוד

סימול חטיבה

003.068

סוג ארכיון

ארכיונים אישיים

רמת תיאור

חטיבה

טווח תאריכים

1990-1996

כמות

17 תיקים

יוצר

גולדברג דוד

הערה ביוגרפית – היסטורית

דוד גולדברג נולד בשנת 1908, לאביו יצחק ואמו זלדה, בת אברהם-אבא למפרט, מהחקלא ים הראשונים במושבה. למד בבי"ס פיק"א. המשיך את לימודיו בביה"ס החקלאי במקוה ישראל.

הושפע ממורו אליהו ירקוני ז"ל ומתלמידי גימנסיה "הרצליה", ששהו בביתם בימי מלחמת העולם הראשונה. היה פעיל בארגוני הנוער במושבה פתח תקוה.

משנת 1925 עבד בפרדס של המשפחה בפתח תקוה. בשנת 1927 הצטרף לארגון ההגנה. עסק ב"שי". נשא לאשה את יונינה בת חיים ורחל ברלין, חניכת ה"שומר הצעיר" בפוניביז', ליטא.

בשנים 1930-1935 היה חבר ועדת הביקורת בהסתדרות החקלאים בפ"ת. בשנים 1940-1946 היה חבר בוועדת העבודה בתקופה שבה רבים מבני החקלאים ויתר בני המושבה היו חסרי פרנסה.

בשנת 1942 נשלח לשמש כנציג ה"הגנה" ב"שרות מכבי-אש מתנדבים", במטרה להסוות אנשי בטחון והעפלה, בפעילותם הבלתי לגלית. נימנה עם ידידיו הנאמנים של זקן השומרים, ר' אברהם שפירא ז"ל.

בשנים 1947-1949 היה אחראי לשמירה ולהגנה מסביב לפתח תקוה.

לאחר סיום תפקידו ב"הגנה" עבד במשרד החקלאות כעוזר שר החקלאות והיה ממונה על יישובי העולים החדשים.

מתחילת 1949 ועד צאתו לגימלאות כיהן כמפקד שירות הכיבוי בעיר ובעוד 28 ישובים שכנים. במשך כארבע

שנים עשה למען הנצחת חקלאי אם המושבות בבית האיכר בפתח תקוה. שירת בהתנדבות גם ב"משמר האזרחי", בוועד למניעת תאונות בפ"ת, סייע למועדון העיוורים בפתח תקוה במסגרת חברותו ב"רוטרי".

בשנים 1988-1996 התמסר לכתיבת זכרונותיו ולמחקר בנושא תולדות פתח תקוה. כתב עשרות רשימות וכתבות על תולדות פתח תקוה בנושאים שונים. כמו כן הוציא לאור ספר זכרונות בשם "זכרונות איש פתח תקוה" שיצא לאור בשנת 1992. בפעילותו הציבורית עסק בהנצחת מייסדי המושבה ובניה. בשנת 1991 הוענקו לו אות יקיר פתח תקוה ותעודת הוקרה על תרומתו לשימור מורשת העיר.

דוד גולדברג נפטר בשנת 1996.

היסטוריה ארכיונית

החומר נמצא בארכיון לפני הקמתו מחדש בשנת 2002

נמסר על ידי

הקף ותוכן

תקציר ביוגרפיה של דוד גולדברג

דוד גולדברג נולד בשנת 1908, לאביו יצחק ואמו זלדה, בת אברהם-אבא למפרט, מהחקלא

ים הראשונים בפתח תקוה. למד בבי"ס פיק"א. המשיך את לימודיו בביה"ס החקלאי במקוה

– ישראל.

חונך בידי הוריו ובני משפחתו ליושר, לאחריות ולאהבת האדם והארץ. הושפע ממורו אל

יהו ירקוני ז"ל ומתלמידי גימנסיה "הרצליה", ששהו בביתם בימי מלחמת העולם הראשונ

ה. היה פעיל בארגוני הנוער במושבה פתח תקוה.

משנת 1925 עבד בפרדס של המשפחה בפתח תקוה. בשנת 1927 הצטרף לארגון ההגנה. עסק ב

"שי". נשא לאשה את יונינה בת חיים ורחל ברלין, חניכת ה"שומר הצעיר" בפוניביז',

ליטא.

בשנים 1930-1935 היה חבר ועדת הביקורת בהסתדרות החקלאים בפ"ת. בשנים 1940-1946

היה חבר בוועדת העבודה בתקופה שבה רבים מבני החקלאים ויתר בני המושבה היו חסרי

פרנסה.

בשנת 1942 נשלח לשמש כנציג ה"הגנה" ב"שרות מכבי-אש מתנדבים", במטרה להסוות אנשי

בטחון והעפלה, בפעילותם הבלתי לגלית. נימנה עם ידידיו הנאמנים של זקן השומרים,

ר' אברהם שפירא ז"ל.

בשנים 1947-1949 היה אחראי לשמירה ולהגנה מסביב לפתח תקוה.

לאחר סיום תפקידו ב"הגנה" עבד במשרד החקלאות כעוזר שר החקלאות והיה ממונה על יי

שובי העולים החדשים.

מתחילת 1949 ועד צאתו לגימלאות כיהן כמפקד שירות הכיבוי בעיר ובעוד 28 ישובים ש

כנים. מילא את תפקידו בנאמנות ובמסירות. זכה להקים דור של ממשיכים. במשך כארבע

שנים עשה למען הנצחת חקלאי אם המושבות בבית האיכר בפתח תקוה. שירת בהתנדבות גם

ב"משמר האזרחי", בוועד למניעת תאונות בפ"ת, סייע למועדון העיוורים בפתח תקוה ב

מסגרת חברותו ב"רוטרי".

בשנים 1988-1996 התמסר לכתיבת זכרונותיו ולמחקר בנושא תולדות פתח תקוה. כתב עשר

ות רשימות וכתבות על תולדות פתח תקוה בנושאים שונים. את רשימותיו בנושאי תולדות

פתח תקוה וגם בנושאים אישיים שלו ושל משפחתו העביר לרשות עיריית פתח תקוה והאר

כיון ההיסטורי של פתח תקוה. כמו כן הוציא לאור ספר זכרונות בשם "זכרונות איש פת

ח תקוה" שיצא לאור בשנת 1992 . בשנת 1991 הוענק לו תואר "יקיר פתח תקוה".