בית נטע
001.005
מנהלי
חטיבה
2003-1961
6.30 מ"מ, 192 תיקים, 483 תצלומים, 79 כרזות
בית נטע - הארכיון והמוזיאון של מועצת פועלי פתח תקוה

בית נטע נוסד בפתח תקוה בשנת 1961 על ידי המרכז החקלאי של ההסתדרות הכללית ומועצת פועלי פתח תקוה.
מנהלו הראשון של בית נטע היה מרדכי רייכר שהיה עובד מועצת פועלי פתח תקוה וערך גם את עלון מועצת הפועלים – "פתח תקוה העובדת".
בית נטע שימש כמרכז תיעוד להתיישבות העובדת בארץ ישראל ולפעילות תנועת הפועלים והתארגנותה.
התיעוד בוצע באמצעות תערוכות, הוצאה לאור של חוברות ופרסומים (שנערכו ברובם על ידי מרדכי רייכר), עריכת כנסים וימי עיון, הקרנת סרטים תעודיים. כמו כן שימש בית נטע כארכיון של מועצת הפועלים בפתח תקוה. שם הבית נקבע לכבודו של נטע הרפז שהיה מנהיג פועלים בולט בפתח תקוה בתקופת העליה השניה ואחריה וחבר הכנסת הראשונה. נטע הרפז נפטר בשנת 1970.
בית נטע נאבק במשך השנים לקבלת תקציבים לצורך הפעלתו, בעיקר ממוסדות ההסתדרות הכללית.

בשנות ה-80 הארכיון המנהלי הופקד בארכיון מכון לבון.

שמות רשמיים:

"בית נטע" (הרפז) - מרכז לתולדות כיבוש העבודה ויידע הישוב מיסודם של המרכז החקלאי ומועצת פועלי פתח תקוה

"בית נטע" (הרפז) - מרכז לתולדות כיבוש העבודה ויידע הסתדרותי מיסודם של המרכז החקלאי ומועצת פועלי פתח תקוה

בית "נטע הרפז", מרכז לתולדות כיבוש העבודה, מוזיאון ובית אולפנא ליידע היישוב ותנועת העבודה מיסודם של המרכז החקלאי ומועצת פועלי פתח תקוה 

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר שהופסקה פעילות של הארכיון והמוזיאון, נמסרו חמרי הארכיון של בית נטע ובהם מוצגים מתערוכות וחלק גדול מארכיון מועצת הפועלים, לארכיון לתולדות פתח תקוה .
החומר הארכיוני סודר מחדש וחולק באופן מלאכותי ל-5 חטיבות:

תיעוד, פרסומים, תערוכות (סימול 001.005.001)

הרפז, נטע (סימול 001.005.002)

אישים (סימול 001.005.003)

מועצת הפועלים (סימול 001.005.004)

פעילות מנהלית (סימול 001.005.005)

חרנם שאול

חמרי הארכיון כוללים: תצלומים – כולל מתערוכות, כרזות, מפות, פרסומים שהוצאו לאור על ידי בית-נטע – בעיקר בנושאי תולדות ההתיישבות העובדת ואנשי תנועת העבודה, תיעוד תולדות אישים מרכזיים בתנועת העבודה ובמועצת פועלי פתח תקוה, כולל גם מאמרים, קטעי עתונות, חוברות זכרון, מאמרים שכתב נטע הרפז וביניהם עמדתו בפרשת מאסרם של 11 מפועלי פתח תקוה בשנת 1917 והגלייתם על ידי השלטון התורכי לכלא דמשק, כולל נסיבות מותם של שלושה מהפועלים האסורים שעל שמם נקרא קיבוץ גבעת השלושה שהוקם ב-1925. 
כמו כן כוללת החטיבה תיעוד של פעילות מועצת הפועלים בפתח תקוה בנושאי יחסי עבודה, התארגנות פועלים, סיוע לפועלים מול הרשויות, פעילות תרבותית וחינוכית של מועצת הפועלים, אירועים כגון חגיגות האחד במאי בפתח תקוה. כולל גם חמרי ארכיון הקשורים לפעילות מנהלית של בית נטע, ארגון תערוכות וכנסים, שווק של פרסומים שהוצאו לאור על ידי בית נטע, עריכת תכניות פעילות ותקציבים ופעולות לגיוס כספים – בעיקר תרומות.

דגמים של הבניינים ישנים מראשיתה של המושבה שהוצגו בבית נטע בשנות ה-70.

ללא הגבלה

קטלוג ממוחשב
עברית
(ISAD(G וכללי התיאור של הארכיון.

קיבוץ גבעת השלושה, 001.003

 

רשימה חלקית של פרסומי בית נטע הנמצאים בספריית הארכיון. הפרסומים נערכו ברובם על ידי מרדכי רייכר שהיה מנהלו הראשון של "בית נטע.

  •  העמדה הקדמית – מגדל צדק, 1968 (סימול PT-028)ׂ
  •  30 שנה לשביתת פועלי הבניין, 1964 (סימול PT-061)
  •  50 שנה לקבוצת "אחווה" ולקבוצת "עבודה", 1963 (סימול 11864)
  •  המשוררת רחל, מאת אבישג רייכר ז"ל (סימול 001.005.003/70)
  •  40 שנה להסתדרות בפתח תקוה, תרפ"א – תשכ"א, 1961 (סימול PT-006)
  •  התלם הארוך: אדם ובית באם המושבות, 1966 (סימול PT-027) 
  •  מיומן אחד הבילויים, מאת חיים חיסין, נערך מחדש על ידי מרדכי רייכר, 1967 (סימול B-031) 
  • החלום שהיה – עבודה עברית, קובץ לזכרו של נטע הרפז, עורך – קרסל, ג' , 1980 (סימול B-047)
חזי ראובני
2008